חוק משיכת מזומן מהבנק – כל מה שצריך לדעת

רקע היסטורי

המאבק בהון השחור והרצון להילחם בהעלמות מס היוו את הבסיס לחקיקת חוק הגבלת השימוש במזומן בישראל. החוק, שנכנס לתוקף בינואר 2019, מהווה נדבך מרכזי במדיניות הממשלה להפחתת השימוש במזומן במשק הישראלי. הצעד נועד להתמודד עם תופעות של הלבנת הון, העלמות מס והפשיעה הכלכלית.

מטרות החוק והרציונל

החוק נועד להגביל את השימוש במזומן בעסקאות גדולות ולעודד מעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים. המטרה המרכזית היא צמצום ההון השחור והגברת היכולת לעקוב אחר תנועות כספים במשק. הדבר מאפשר שקיפות רבה יותר בפעילות הכלכלית ומקשה על העלמות מס.

עיקרי החוק והמגבלות

מגבלות על עסקאות במזומן

התקרה למזומן בעסקאות בין אנשים פרטיים עומדת על 50,000 ש"ח, ובעסקאות עם עוסק על 11,000 ש"ח. עסקאות מעל לסכומים אלו חייבות להתבצע באמצעי תשלום אחרים כגון העברה בנקאית, שיק או כרטיס אשראי.

חריגים לחוק

• תשלום שכר עבודה
• העברות כספים בין בני משפחה מדרגה ראשונה
• עסקאות עם תיירים בסכומים מוגבלים
• מתנות בסכום שאינו עולה על התקרה המותרת

סנקציות ואכיפה

המפרים את החוק חשופים לעיצומים כספיים משמעותיים. גובה הקנס יכול להגיע עד 30% מסכום העסקה במקרה של עבירה ראשונה, ועד 50% במקרה של עבירה חוזרת.

איך להתמודד עם החוק בצורה הטובה והחכמה ביותר?

• תכנון מראש של הוצאות והתנהלות כספית מסודרת באמצעות אפליקציות או רישום מדוייק.
• פתיחת חשבון עובר ושב נוסף בבנק אחר לצורך גמישות בניהול הכספים.
• שימוש בכרטיסי אשראי עם הטבות והחזרים כספיים לצורך מקסום חיסכון.
• יצירת קשר עם הבנק מראש לתיאום משיכות מזומן גדולות לאירועים מיוחדים.
• שמירה על תיעוד מסודר של כל העברות הכספים והמשיכות לצורך התנהלות תקינה מול רשויות המס.
• הקפדה על שימוש במזומן רק בסכומים המותרים בחוק והעדפת אמצעי תשלום דיגיטליים.
• בדיקה מראש של מגבלות המשיכה היומיות והחודשיות בכרטיסי האשראי ובחשבון הבנק.
• שימוש בשירותי בנקאות דיגיטלית לביצוע העברות בנקאיות ללא עמלות.
• שמירת עתודה כספית בחשבון הבנק לצרכים בלתי צפויים.
• התייעצות עם רואה חשבון או יועץ מס לגבי התנהלות כספית חוקית ונכונה.

כל אלו יסייעו לך להתנהל בצורה חכמה ויעילה תחת מגבלות החוק, תוך שמירה על זכויותיך כאזרח ומניעת בעיות מול רשויות המס. זכור כי החוק נועד למנוע הלבנת הון והעלמות מס, ולא להקשות על התנהלות כספית לגיטימית. שימוש נכון באמצעי התשלום המותרים יכול אף לחסוך לך כסף בטווח הארוך באמצעות הטבות והנחות שונות.

השפעה על העסקים

החוק חייב עסקים רבים להיערך מחדש ולהתאים את אופן קבלת התשלומים. נדרשה השקעה בתשתיות תשלום דיגיטליות והתאמת מערכות המחשוב.

השפעה על הצרכנים

הציבור נדרש להסתגל לשימוש מוגבר באמצעי תשלום אלקטרוניים. חלק מהאוכלוסייה, בעיקר מבוגרים ותושבי פריפריה, נתקלו בקשיים בהסתגלות.

השפעה על הכלכלה

התוצאות הראשוניות מראות ירידה בהיקף העסקאות במזומן והגדלת השקיפות במשק. עם זאת, קיים קושי למדוד במדויק את ההשפעה על היקף ההון השחור.

קצת נתונים יבשים

אתגרים ביישום החוק בפועל

המעבר לתשלומים דיגיטליים מציב אתגרים טכנולוגיים ותפעוליים. קיים קושי באכיפה מלאה של החוק, במיוחד בעסקאות בין פרטיים. כמו כן, יש צורך בהגברת המודעות והחינוך הפיננסי בקרב האוכלוסייה.

השוואה בינלאומית

מדינות רבות בעולם מקדמות מדיניות דומה של הגבלת השימוש במזומן. באיטליה, למשל, התקרה עומדת על 1,000 יורו, ובשבדיה השימוש במזומן הצטמצם באופן דרמטי בשנים האחרונות.

דוגמאות לאיך החוק עובד בפועל הלכה למעשה

דוגמה א': רכישת רכב משומש בעסקת רכב בין שני אנשים פרטיים בסכום של 80,000 ₪, החוק אוסר תשלום במזומן מעל 50,000 ₪. לכן הקונה חייב לשלם לפחות 30,000 ₪ בהעברה בנקאית או בשיק.

דוגמה ב': תשלום לקבלן שיפוצים בתשלום של 25,000 ₪ לקבלן עבור שיפוץ דירה, מותר לשלם במזומן רק עד 11,000 ₪. היתרה חייבת להיות משולמת באמצעי תשלום מתועד.

דוגמה ג': קניית תכשיטים ברכישת תכשיט בחנות בסכום של 15,000 ₪, לא ניתן לשלם את כל הסכום במזומן. התשלום במזומן מוגבל ל-11,000 ₪.

דוגמה ד': מתנת חתונה בהענקת מתנת חתונה במזומן של 60,000 ₪, החוק אוסר זאת כיוון שהסכום עובר את המגבלה של 50,000 ₪ בין אנשים פרטיים.

דוגמה ה': רכישת ריהוט בקניית רהיטים בסך 20,000 ₪, החוק מחייב לשלם לפחות 9,000 ₪ באמצעי תשלום מתועד, ורק 11,000 ₪ במזומן.

השפעה על הבנקים והתמודדות הבנקים נדרשים לדווח על משיכות מזומן גדולות ולעקוב אחר תנועות חשודות. חלק מהלקוחות מנסים לעקוף את המגבלות באמצעות: פיצול משיכות לסכומים קטנים יותר שימוש במספר חשבונות בבנקים שונים שימוש בכספות פרטיות העברת כספים דרך נותני שירותי מטבע שימוש במטבעות דיגיטליים

מקורות מידע מרכזיים

1. בנק ישראל – דו"ח על יישום חוק המזומן (2023)
2. רשות המיסים – נתוני אכיפה ועמידה ביעדים
3. המכון הישראלי לדמוקרטיה – מחקר השפעות החוק על המשק
4. מרכז המחקר והמידע של הכנסת – ניתוח השוואתי בינלאומי